זהבי נ' ברעד חברה לעבודטת עפר, פיתוח וכבישים בע"מ

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 19.12.13, בהעדר הגנה.

תמצית טענות המבקשת הינן כי אי הגשת כתב ההגנה במועד נבע מתקלה טכנית שאינה עולה כדי זלזול בבית המשפט וכי עומדות לה טענות הגנה הראויות להישמע, ולנוכח האמור יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגדה.

המבקשת טוענת כי כתב התביעה נמסר על ידה עם קבלתו לסוכן הביטוח וזה העבירו למבטחת, ואולם מסיבה לא ברורה, לא נתקבל דבר אצל המבטחת כדבריה, ובנסיבות אלה לא הוגש כתב ההגנה במועד.

המבקשת מצרפת תצהיר סוכן הביטוח לעניין זה.

לגופו של עניין, טוענת המבקשת כנגד הטענה כי יש לייחס לה אחריות להתרחשות האירוע התאונתי נשוא התובענה, לנוכח מהות והגדרת תפקידה בשטח בפועל ומכח חוזה ההתקשרות שנכרת בינה לבין מזמין העבודות, משרד הבינוי והשיכון, וכי בור הביוב בגינו ארעה התאונה כנטען כלל לא היה מצוי בתחום אחריותה, כי אם בתחום אחריותה של חברת "פיקה תשתיות עבודות פיתוח" אשר עבדה בפרויקט מטעם המזמין ושימשה קבלן ביוב עצמאי.

המבקשת מעלה טענות נוספות כנגד חבותה הנטענת, וביניהן הצורך בבירור מיקומו המדויק של האירוע, שאלת האחריות להסדרת התנועה במקום בזמן בו ארעה התאונה, בשעות הלילה, ושאלת גובה הנזק.

המבקשת מצרפת תצהיר מנהל עבודה מטעמה לתמיכה באמור לעיל.

המשיב מתנגד לבקשה מהטעם שמדובר בהמצאה כדין וכי ניכר כי המדובר בזלזול בבית המשפט, וכן לגופה של ההגנה טוען המבקש כי המדובר באירוע ברור, לרבות מיקומו, ובאחריות ברורה המוטלת על המבקשת בגינו, שכן בניגוד לטענתה כעולה מחוזה המכרז מוטלים עליה גם ביצוע עבודות ביוב ובהתאם לאישורים מטעם משרד השיכון והבינוי וכן מטעם גדיש הנדסה וניהול האחריות אינה מוטלת על חברת "פיקה", כי אם על המבקשת.

לתגובת המשיב לא צורף תצהיר.

2.כידוע, בבקשות מסוג זה, מאחר ושאלת כשרות ההמצאה אינה במחלוקת, יש מקום לבחינת הסיבה למחדל בגינו לא הוגש כתב ההגנה וחשוב מכך, לבחינת שאלת סיכויי ההגנה.

עמדת המוצא בסוגיה זו מעדיפה דרך כלל את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט צדק על פני מגמה של שמירה קפדנית על כללי הפרוצדורה, עמדה המתיישבת עם מעמדה של זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית המשקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (ר' רע"א 00/ 8292 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון, ניתנה ביום 27.2.01, לא פורסמה).

במסגרת השיקולים, יש להביא בחשבון גם את מידת הפגיעה בציפייתו של בעל הדין שכנגד ביחס לסופיות ההליכים, ובמקרה שלא נתגבשה ציפייה כאמור, כאשר לשם הדוגמא פרק הזמן שחלף הינו קצר, יש ואפשר להכיר בטעות של בעל הדין ואף בטעות העולה כדי התרשלות מצידו (ר' בש"א 5925/01 נסימי נ' הודיה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נ"ו (1) 193).

3.עיון בטענות הצדדים, ואף בהתעלם מהעובדה כי המשיב לא תמך טענותיו בתצהיר כמתחייב, מלמד כי הינן צריכות לבירור ראייתי ובוודאי שלא ניתן להכריע בהן בשלב דיוני זה, בטרם נשמעה ונתבררה גם עמדת המבקשת.

ברי, כי אין די באמור באישורי המזמין וחברת ההנדסה כדי להטיל את החבות על המבקשת ואף על בית המשפט להימנע מהכרעה בטענות אלה על יסוד בחינת ההסכמים, שכן אין שלב בירור הבקשה יכול לבוא במקום בירור מלא לגופו.

דין טענות המבקשת בדבר מעורבותם של מספר גורמים אשר עשויים לחוב באחריות לאירוע, כמו גם יתר הטענות, לרבות לעניין הנזק, להתברר לגופן.

במובן זה, הצביעה המבקשת על הגנה אפשרית ודי בכך על מנת שלא לנעול דלתות בית המשפט בפניה.

בנקודה זו יש לזכור, כי אין מבקש הביטול חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית, כי שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט ליתן החלטה שונה מזו שניתנה.

לפיכך, מאחר ולא שוכנעתי כי המבקשת פעלה מתוך זלזול או שבחרה לזנוח עניינה, ומבלי שתשתמע קביעת עמדה כלשהי באשר לעניינים הטעונים הוכחה, היות שעולה לכאורה תמונה של הגנה אפשרית, אשר יש בה כדי להצדיק במכלול הנסיבות מתן יומה של המבקשת בבית המשפט, יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה במעמד צד אחד.

יודגש, כי אף שלמשיב גרסת נגד, לא ניתן לשלול על אתר קיומה של הגנה למבקשת, ואין מקום להותרת פסק הדין על כנו מבלי שתינתן לה הזדמנות להשמעת טענותיה.